• The Jewish Territorialism Organization (ITO)
• Galveston and Palestine
• The Jewish Colonization Association (JCA)

People to Land and not Land to People: The Jewish Territorialism Organization (ITO), the Zionist Movement and the Jewish Immigration in the Early Twentieth Century.

Reference: Iyunim Bitkumat Israel, Vol 14

Abstract:
In August 1907, after the seventh Zionist Congress Israel Zangwill together with approximately forty people had quitted the Zionist Organization and established the Jewish Territorialism Organization (ITO). This paper focuses on ideological confrontation between ITO and the Zionist movement. In contrast to the Zionist Movement, the Jewish Territorial Organization was altogether unwilling to place the entire fate of the Jewish people in a single piece of territory that might well never be acquired. Furthermore, this article examines the Galveston plan that was the first and the last attempt of ITO to settle Jewish immigrants in Western America. The article compares between two small emigrant groups that reached different destination countries under the auspices of specific ideas.

Immigration and Ideology in the Early Twentieth Century

Reference:

Abstract:
The mass Jewish emigration from Eastern Europe, lasting from the 1870s to the mid-1920s, brought about a genuine change in Jewish life. Some 2.5 million Jews left their countries of origin during this period. The vast majority went to the United States; others debarked in Argentina, Canada, Palestine, South Africa, and Australia. Within just four decades, one of the most important and quietest revolutions in Jewish history brought about radical change in all Jewish ways of life; it was quiet because its instigators were ordinary individual migrants who spearheaded and, ultimately, carried out this historic act of mass Jewish migration. However, various organizations and individuals made several attempts to alter the dynamics of the migration during the period of mass emigration from Eastern Europe, redirecting it from the cities on the American east coast to other countries overseas. The most salient attempt was that of the Jewish Colonization Association (ICA). Under ICA auspices, Eastern European Jews were sent to Argentina in an orderly, organized fashion, beginning in the 1890s. Although the Zionist Movement also attempted to channel Jewish migration, it never sent organized settlement groups to Palestine in an orderly manner. Galveston plan was another attempt of the Jewish Territorialism Organization (ITO) and the Jewish Banker Jacob Schiff to intervene in the course of Jewish migration. Its main idea was to divert the flow of Jewish immigration from the poor, congested cities of the American east coast to sparsely populated towns in the western United States, via the port of Galveston, Texas. Most Jewish migrants were not involved in any of the three initiatives, which collectively had a minimal effect on the total migration. Only a small minority chose to migrate under the auspices of the three organizations. This article focuses on this small group and makes a comparison between those who came to Palestine and those who landed in Galveston port at the beginning of twentieth century. Thus, the aim of this paper is threefold. First, it intends to focus on the migration policies which characterize the immigration to Palestine and Galveston. Second to explore demographic composition of the Jewish immigrants who debarked in Galveston in 1907–1914 and compare it with the composition of immigration to Palestine during the same years. Third, since both cases—the Zionist and the “Galvestonian”—involved attempts to deliver a productive population of immigrants capable of self-sufficiency to the destination countries; The paper intends to determine which of the two was more successful. Before making thi s comparison, however, the paper will examine the migration policies of each movement—the Zionist one and the Galveston one—as they took shape during the mass-migration period in the early twentieth century. As part of the research a database was created regarding names of Jewish immigrants who debarked at Galveston port.

'ארץ לעם ולא עם לארץ' - ההסתדרות הטריטוריאליסטית היהודית (יט"א), התנועה הציונית וההגירה היהודית בראשית המאה ה- 20

מאמר: עיונים לתקומת ישראל, כרך 14 (2004), עמ' 537-564

בירוקרטיה, סוכנים ונוכלים: מצוקות המהגר היהודי בראשית המאה העשרים

מאמר:

תקציר:
ההגירה היהודית ממזרח אירופה אל הארצות שמעבר לים, הקיפה בראשית המאה העשרים ועד פרוץ המלחמה העולמית הראשונה יותר ממיליון יהודים וחצי שביקשו לברוח מהמציאות הקשה והבלתי נסבלת אשר היתה מנת חלקם במזרח אירופה. מאחורי המספרים המרשימים של תנועת ההגירה היהודית, מסתתר המהגר הבודד – ראש משפחה או רווק – שמתוך מצוקתו האישית קיבל את ההחלטה לעקור מסביבתו המוכרת ולחפש לו ולבני משפחתו עתיד טוב יותר בארצות הדמוקרטיות והליבראליות שבמערב. מאמר זה מבקש להתמקד בפן אחד של ההגירה היהודית שטרם נחקר לעומקו עד כה בהיסטוריוגרפיה. המאמר מתחקה אחר תהליך ההגירה מרגע קבלת ההחלטה להגר ועד העלייה לסיפון האוניה. לעיתים לרבים מבין המהגרים מימוש ההחלטה לא היה עניין של מה בכך. על המהגר היה להתמודד עם אין ספור קשיים שליוו אותו מרגע יציאתו לדרך ועד להגעתו לארץ היעד. המסובכים והבעייתיים אולי יותר מכל היו אלה הקשורים לקבלת הדרכון, רכישת כרטיס ההפלגה והבדיקה הרפואית הגורלית שחרצה את גורל מסעו. מצוקות אלה של המהגר והניסיונות לפותרן הם שיעמדו במרכזו של המאמר. על רקע קשיי המהגרים, התעורר הצורך בקרב מוסדות יהודיים שונים להיחלץ לטובת המהגר היהודי , לתמוך בו ולהצילו מידי הנוכלים המבקשים את כיסו. החברה להתיישבות יהודית (יק"א) היתה הראשונה שהחלה לעזור למהגרים ולייעץ להם ללא תמורה כספית. מאגר שמות של מהגרים שקיבלו עזרה מלשכות המודיעין של יק"א, אשר היו פזורות ברחבי תחום המושב במימוש תהליך ההגירה, מוצלבים במאגר הממוחשב של ellis island. הצלבה זו מאפשרת להיסטוריון לא רק להתחקות אחר המהגר הבודד מרגע צאתו לדרך ועד להגעתו למחוז חפצו, אלא גם להבין את תהליך ההגירה ולהופכו לאנושי יותר.